בן קטרינה ואברהם (אלפרד), נולד ביום ל' באדר א' תרפ"ז (4.3.1927) בברלין, בירת גרמניה. למד בגימנסיה היהודית בברלין עד שנת 1940. באותה שנה - והמלחמה כבר נטושה בעולם - זכה לעלות לארץ יחד עם אחיו במסגרת עליית-הנוער. עם הגיעו התקבל לכפר-הנוער בן שמן והשתלם שם במשך שנתיים בלימודים כלליים. דן רצה להתמחות במקצוע המלונאות והתקבל לשנתיים כמתלמד לפנסיון בודנהיימר בחיפה. בשנת 1944 - כשלא נתקבל לצבא הבריטי בשל היותו צעיר מדי - התגייס לנוטרות. בין השאר שירת גם בגבעת חיים, שם נאסר בשעת חיפוש נשק והועבר ללטרון. משם חזר להשתלם במקצועו. בשנת 1947 נודע לו בראשונה על גורל ההורים ויתר בני משפחתו. האב היה בין קרבנות מחנה-ההשמדה אושוויץ והאם נותרה בחיים. הוא ואחיו הקדישו את כל מאמציהם להעלאת אמם לארץ, אך לא ניתן לו עוד לראותה בחייו.

דן התגייס לצבא במרס 1948 והתאמן בגבעת שאול, אימונים צבאיים וחקלאיים כאחד. משם הועבר לגדוד "הפורצים" של הפלמ"ח בחטיבת "הראל". השתתפותו הראשונה בקרב היתה בנבי-סמואל. לקראת סוף אפריל 1948 נערך בגזרת ירושלים מבצע "יבוסי", שנועד ליצור רצף טריטוריאלי עברי בתוך העיר ובין ירושלים ליישובים שבצפונה. לצורך המבצע הועברה חטיבת "הראל" לירושלים ובליל 22-23 באפריל 1948 יצאו כוחותיה לתקוף את שועפת, בית-איכסא ונבי-סמואל. תנועת הכוח לנבי-סמואל ארכה זמן רב וההסתערות החלה עם שחר. נוכח אש האויב נאלץ הכוח לסגת ובנסיגה הקשה לאור היום היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל, ביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948) והוא רק 30 יום בצבא. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. בן 21 היה בנופלו. 4 חודשים אחרי נופלו הגיעה אימו לארץ.